שמח במושב

גולת הכותרת של "מפגש הטאבון" בעין יעקב היא הפיצות, הפוקאצ'ות והסמבוסקים שיוצאים מהטאבון. אבל גם האירוח הלבבי והמקום המזמין מוסיפים לחוויה

אם צריך להגדיר במילה אחת את החוויה שלי ב"מפגש הטאבון" שבמושב עין יעקב, המילה הזו תהיה שמחה. מצרך מאוד מבוקש בימים אלו, נראה לי שלפחות על זה יש הסכמה סופר רחבה.

"הטאבון", כפי שמכנים אותו בקיצור, הוא מקום מפגש נינוח אך מושקע. על התפר שבין זולה לבין בית קפה מסעדה מקומי. השולחנות נמוכים ברובם עם ספות פוטון נוחות שאפשרו אפילו לחברי ולי, אמנם אנשים צעירים אבל מהסוג שמצויים קרוב מאוד לגיל שישים (הח"מ קרוב מהצד שמתחיל להתרחק), להעביר שעה וחצי נינוחה ונוחה, על בירות, פחממות וסלט, ולקום בלי כאבי גב. מאותגרי הישיבה הנמוכה ימצאו כסאות ושולחנות רגילים או יישבו על הדלפק, כך  שיש פיתרון לכולם.

התפריט עשיר, מעבר למצופה ממקום שכזה. סלטים, פסטות, נשנושים, מיוחדים, מתוקים, וגולת הכותרת – מהטאבון. ההיצע כולל פיצות, פוקאצ'ות וסמבוסקים, כשכל אלו יוצאים לוהטים מהטאבון ועשויים מבצק שמתן מכין מידי יום. בארוחה שלנו פצחנו עם בירה מהחבית (מלכה המעולה תמיד) מלווה בביגלה וזיתים טובים. בעיקריות חלקנו סלט חלומי טרי ופיצה משפחתית עתירת תוספות ונהדרת. אני נמס (ומיד שובר כל תפריט דיאטתי) מול בצקים אווריריים שנמסים בפה כמו זה שמתן הגיש לנו, וגם חברי שבעיקרון מעדיף את הגרסה הקריספית של הפיצה (הגרסה הרומאית כמדומני, לעומת הנפוליטנית) טרף בהנאה מחצית ממנה.

מתן, יליד נהריה, בן 30 נשוי ואב לשלושה, התחבר כבר בגיל 16 לענף המסעדות האיטלקיות. הוא בוגר בתי הספר דן גורמה ושנקר, כך שכבר 14 שנה "אני חי ונושם את הענף", כפי שהוא מעיד. אחרי שעבד כפיציולו במספר מקומות בחיפה ובצפון, החליט לפתוח במקום משלו, ובחר במקום הכפרי שבעין יעקב.

הבצקים שלו מענגים באופן מיוחד, והאירוח הנינוח שלו יחד עם החמימות של המקום גורמים לך להרגיש בבית בכל ביקור וביקור. עכשיו, בקיץ, אפשר לשבת גם בחוץ, בצל עצי זית, חוויה שטרם ניסיתי ונראית מזמינה מאוד.

במקום מתקיימים אירועים עד 120 איש (בחורף עד 60), ואפשר גם לקיים ערבי חברה עם במה, מסך וברקו מובנים (פלאג אנד פליי). לעתים מתקיימות במקום הופעות.

כיף של מקום, שתפור נהדר על האזור שלנו.